הכרעת דין בתיק ת"פ 3100/07

כתב האישום

1.         הנאשם הואשם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על-פי האמור בכתב האישום, קשרו הנאשם ואחיו זיאד זחאיקה (להלן: זיאד) קשר עם אחרים לפצוע את בהג'ת ג'אבר (להלן: המתלונן) או לגרום לו חבלה חמורה. ביום 4.2.06, בשעות אחר הצהרים, בשכונת ואדי ג'וז, חסם רכב מסוג פורד טרנזיט את רכבו של המתלונן. מרכב הטרנזיט יצאו שני רעולי פנים. אחד מרעולי הפנים אחז במוט ברזל, נכנס לרכבו של המתלונן, התיישב במושב הקדמי והיכה את המתלונן במוט הברזל. השני נכנס למושב האחורי והיכה את המתלונן באגרופים. באותה עת יצאו מרכב הטרנזיט הנאשם וזיאד, כשהם אוחזים בסכינים. הנאשם וזיאד דקרו את המתלונן באזור הראש והצוואר וגרמו לו לפצעי חתך רבים, כמפורט בכתב האישום. כמו כן, נדקר המתלונן בידיו. המתלונן הובא לבית חולים והחתכים נוקו ונתפרו. המתלונן אושפז במשך יום ושוחרר לביתו, ונבצר ממנו לעבוד שמונה ימים.

תשובת הנאשם לכתב האישום

2.         בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם בכך שנטל חלק באירוע הדקירה. לדבריו, עסק באותה עת במרעה והיה עם עדרי הצאן במעין דירים. דבר הדקירה נודע לנאשם רק לאחר כמה ימים, כששב לביתו מן המרעה (בעמ' 2 לפרוטוקול, שורה 16).

הנאשם לא הכחיש את אירוע הדקירה, כמפורט בכתב האישום. הוא אף אישר שזיאד אחיו היה מעורב בו. נגד זיאד הוגש כתב אישום. זיאד הודה, במסגרת הסדר טיעון, כי דקר את המתלונן. הוא הורשע ודינו נגזר (בעמ' 4 לפרוטוקול).

3.         הנה כי כן, השאלה המרכזית עליה יש להשיב היא האם עלה בידי המאשימה להוכיח מעבר לספק סביר, כי הנאשם ולא אחר השתתף עם זיאד בדקירת המתלונן. לא למותר לחזור ולציין, כי לא היתה מחלוקת שזיאד היה אחד הדוקרים, כאמור בכתב האישום. הנאשם אישר זאת בעדותו (בעמ' 67, שורה 5), ואף זיאד שהוזמן על-ידי הנאשם כעד הגנה העיד כך (בעמ' 75, שורה 6). חזית המחלוקת התייחסה, אפוא, לשאלת זהות הדוקר השני. העד המרכזי מטעם המאשימה היה המתלונן, ואילו העד המרכזי מטעם ההגנה היה הנאשם.

השתלשלות האירועים

4.         להלן תובא השתלשלות האירועים, כעולה מתוך חומר הראיות ומן העדויות.

א.         המתלונן נדקר ביום 4.2.06. הוא הובא לבית החולים "הדסה" הר הצופים. המתלונן שוחרר מבית החולים ביום 5.2.06 ונערך סיכום מחלה (מוצג
ת/1).

ב.         ביום 4.2.06 הגיע לבית החולים השוטר אוסאמה סעד. הוא פגש במתלונן וערך מזכר (מוצג ת/8).

ג.          ביום 5.2.06 נגבתה מן המתלונן (בבית אחיו) הודעה ראשונה (מוצג ת/9).

ד.         ביום 8.2.06 נערך " הסכם הודנא והכרה על-פי המנהגים" (או בתרגומו של ב"כ הנאשם " הסכם עטווה של הודאה ואישור על-פי המנהגים" - בעמ'
15, שורות 18-19). הסכם זה (מוצג ת/5) נכתב על-ידי העד געלד ג'אבר (בעמ' 19, שורה 15) והובא למשטרה על-ידי אביו של המתלונן, תייסיר ג'אבר (להלן: אבי המתלונן), ביום 21.4.06 (בעמ' 12, שורה 23).
על-פי האמור בהסכם ת/5 " לאחר דיון עם האנשים המכובדים שולם להם 11 אלף דינר והוסכם על הודנא עד לתאריך 1.5.06".

ה.         ביום 20.4.06 נעצר זיאד.

ו.          ביום 21.4.06 נגבתה הודעה מאבי המתלונן.

ז.          ביום 25.4.06 בשעה 9:01 נגבתה הודעה נוספת מן המתלונן (מוצג ת/10).

ח.         ביום 25.4.06 בשעה 11:38 נגבתה הודעה מן המתלונן בנושא עימות שקיימה המשטרה בין המתלונן לבין זיאד עובר לגביית הודעה זו (מוצג